רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"ד, 1854[1] או תרי"ב − תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלז. מכונה בחסידות בעלז "האדמו"ר הקודם" ("דער פריערדיגער רב").
רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"ד, 1854[1] או תרי"ב − תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלז. מכונה בחסידות בעלז "האדמו"ר הקודם" ("דער פריערדיגער רב").
קורות חייו
נולד כבן שני לרבי יהושע רוקח, האדמו"ר השני בשושלת בעלזא, ולרבקה מרים רוקח, נינת רבי אברהם יהושע השל מאפטא. בתרכ"ח, בגיל 14, נשא את בתיה רוחמה טברסקי, נכדת רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (בת רבי זושא טברסקי). לאחר נישואיו עבר להתגורר בחצר האדמו"ר מטשרנוביל רבי אהרן. לאחר פטירתו, נשאר שש שנים נוספות תחת הנהגת חמיו רבי זושא. בסביבות תרל"ו חזר לבעלז. עם פטירת אביו בכ"ג שבט ה'תרנ"ד (1894) הוכתר כרב העיירה בעלזא וכאדמו"ר מבעלז.
הרב רוקח נחשב היה מנהיג יהודי בולט בגליציה והונגריה. נודע כפועל ישועות שאלפים פנו אליו להתברך מפיו.
התנגד בצורה חריפה לציונות ולתנועת המזרחי עליהם אמר "הם - אנשי המזרחי... בשם התורה פועלים נגד התורה, לכן יש להיזהר מפניהם ביותר". התנגד גם לתנועת אגודת ישראל.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ואחרי שהעיירה בעלזא הפכה לשדה קרב, התיישב זמנית בעיר מונקאץ' בהונגריה, שם פרצה מחלוקת בינו ובין רב העיר והאדמו"ר ממונקאץ', רבי חיים אלעזר שפירא. כתוצאה מכך עזב רבי ישכר דוב את העיר ועבר לראצפרט.
עם סיום המלחמה חזר לגליציה והתיישב בעיר הולושיץ עד לסיום התיקונים והשיפוצים בבית הכנסת של בעלזא שהפך לבית חולים שדה לחיילים בזמן המלחמה, וביתו שגם הוא נפגע קשות.
נפטר בליל שבת קודש כ"ב במרחשוון ה'תרפ"ז (1926). אלפים לקחו חלק בהלווייתו. הוא נקבר ליד אבותיו בבית העלמין בעיירה בעלזא.
משפחתו
רבי ישכר דב נישא לבתיה רוחמה, בתו של האדמו"ר רבי ישעיה זושא טברסקי מצ'רנוביל, בנו של רבי אהרן מצ'רנוביל. אחרי שנפטרה בצעירותה נישא בשנית לחיה דבורה בת בן דודו רבי אברהם שמואל פצ'ניק, האדמו"ר מברזנה, צאצאית של רבי יחיאל מיכל המגיד מזלוטשוב ושל רבי אהרן מצ'רנוביל.
מנישואיו הראשונים נולדו בנו הבכור ויורשו, רבי אהרן רוקח, וחנה רחל אשת רבי פנחס טברסקי מאוסטילא.
מנישואיו השניים נולדו שבעה ילדים:
רבי יהושע רוקח מירוסלב, חתן רבי יוסף מאיר ממחנובקה
רבי מרדכי רוקח מבילגורייא, אביו של רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר הנוכחי בשושלת בעלזא
רבי שלום רוקח מאפטא, חתן רבי ישראל מסטולין
שֶבֶע, אשת רבי יצחק מנחם נחום טברסקי מראווה-רוסקה
העניא, אשת רבי ברוך הגר האדמו"ר מסרט-ויז'ניץ, ובנישואים שניים אשת רבי נפתלי פרלוב, בנו של רבי נחמיה מקוידנוב-ברנוביץ'.
אשת רבי יוחנן טברסקי (שכונה 'יוחנן א') אב בית דין הורבישוב, בנו של רבי משה מרדכי מלובלין
אשת רבי יוחנן טברסקי (שכונה 'יוחנן ב'), בנו של הרב נחום משה מקובלה (בן רבי זאב מרחמסטריווקא)
מחסידיו המפורסמים
רבי משה גרינוולד אב"ד חוסט בעל ערוגת הבושם
רבי יעקב יחזקיה גרינוולד בעל ויגד יעקב מחסידות פאפא
רבי דוד מנחם מאניש באב"ד מטרנופול
תורתו
דברי תורתו התפרסמו בספרים:
מהרי"ד, על ידי ישראל קלפהולץ, בהוצאת "מישור" בני ברק
לקט אמרי קודש 6 כרכים, על ידי אהרן רינגל
ביאורי החסידות, על ידי מכון "אור הגנוז", קריית בעלזא, ירושלים
הבינה והברכה, על ידי מכון "מעשה רוקח", קריית בעלזא, ירושלים, תשע"ה
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן