רבי יהושע אשר רבינוביץ (בערך תקנ"ח, 1798 - כ"ה באייר תרכ"ב, 1862) היה אבי שושלת פוריסוב. בנו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה.
בנם של רבי יעקב יצחק רבינוביץ ושיינדל פריידא בת רבי גדליה מאפטא. בילדותו חלה והיה על סף מוות.
על פי המסופר במשפחה, אביו הפקיד את כל נכסיו לעניים באמרו שקיום מצווה למעלה מן הטבע היא סגולה לישועה למעלה מן הטבע, והילד הבריא.
החסידים תלו את חוליו בהקפדתו של החוזה מלובלין על אביו. בילדותו נשלח ללמוד אצל המגיד מקוז'ניץ. כמו כן נסע לשרף מסטרליסק ורבי ישראל מרוז'ין.
לאחר נישואיו כיהן ברבנות זליחוב, אך עזב בשל מחלוקת בין חסידי ומתנגדי העיירה.
הוא כיהן כרבה של העיירה שנציה הסמוכה לפוריסוב, ובשנת תרי"ב החל לכהן כרבה של פוריסוב.
רבי יהושע אשר רבינוביץ התפרסם על שם עיירה זו וכיהן בה כרב ואדמו"ר 10 שנים, עד לפטירתו. נקבר בבית הקברות סטרבולה בפאתי פוריסוב. קברו והאוהל שעליו שוחזרו בשנת תשע"ה
זכותו תגן עלינו ועל על ישראל. אמן.