הרב רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן

הרב רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ (רפאל המבורגר או רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722 - כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל

תולדות חייו

נולד בשנת תפ"ג (1722) לרב יקותיאל זיסקינד הכהן, אב"ד מחוז ליבוניה (ליפלנד) ובירתה העיר ריגה (כיום בלטביה). בצעירותו למד אצל דודו רבי אריה לייב גינצבורג, ה"שאגת אריה", שכיהן אז כרב וכראש ישיבה בעיר מינסק.

בשנת 1735 נשא את תמר, נכדת הרב יהושע פלק כץ. לאחר נישואיו למד שש שנים בישיבה במינסק, ובגיל 19 התמנה לראש הישיבה במינסק במקום דודו. בהמשך כיהן כרב בערים רקאווי (תק"ה), וילקומיר (תק"ז), מינסק (תקי"ז), פינסק (תקכ"ג) ופוזנן (תקל"ב).

בשנת תקל"ו נבחר לשמש כרב בשלוש הקהילות אלטונה, המבורג וואנדסבק (אה"ו), תפקיד אותו מילא במשך כ-23 שנים. לעת זקנותו הודיע לאנשי קהילתו על רצונו לפרוש מתפקידו כרב העיר מחמת גילו. לאחר פרישתו שלח לו המלך פרנץ השני מכתב תודה על עבודתו למען הקהילה היהודית.

אישיותו

מלחמתו בתנועת ההשכלה
הרב רפאל הכהן היה מהלוחמים הגדולים בתנועת ההשכלה. הוא היה מהראשונים שהחרימו את פירושו של משה מנדלסון על התנ"ך, ואף נפגש עמו ודיבר איתו קשות. אף נפגש עם הרב שלמה מדובנא, ושכנעו שלא להשתתף בהדפסת פירושו של מנדלסון על התנ"ך. בשנת 1789, לאחר הדפסת ספרו תורת יקותיאל, בו כתב דברים חריפים נגד המשכילים, כתב שאול ברלין, תחת שם העט "עובדיה בן ברוך מפולין", את הספר "מצפה יקתאל", שבו ציין ביקורת נקודתית וחריפה נגד פסיקות רבות בספר.

יחסו לתנועת החסידות

Gnome-edit-clear.svg פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולערוך אותו.

רבי רפאל היה תלמיד קרוב של הגר"א, ותלמידו של השאגת אריה, ועל כן יחסו אל תנועת החסידות היה מורכב.

כאשר פורסם כתב החרם נגד תנועת החסידות לא הסכים לחתום עליו, ואף אמר על המגיד ממזריטש שרוח הקודש מתנוססת בבית מדרשו. אף לאחר שאמרו לו ש"הרב הדומה למלאך השם צבאות" (הגר"א) חתם על החרם, אמר שמסיפור עקידת יצחק רואים שכשהקב"ה אמר לאברהם לשחוט את יצחק הוא הודיע לו את זה בעצמו, אך כשאמר לו לא לשחוט הודיעו על ידי שליח, מלאך. ומכאן שכדי להציל אדם מספיק שליח, אך לשחוט אדם זאת רק על ידי הקב"ה בעצמו, ואפילו לא על ידי מלאך.

יחסו החיובי לתנועת החסידות נולד בעקבות שליחות שהטיל המגיד ממזריטש על תלמידו רבי זושא מאניפולי, שהביא את רבי רפאל אל רבו הרב המגיד, ושם התוודע רבי רפאל לגדלותו הרוחנית של הרב המגיד. לאחר שובו אל רבו הגר"א אמר לו הגר"א שהשוחד יעוור עיני חכמים ושלא יוסיף לנסוע למזריטש. רבי רפאל נענה לו ולא הוסיף לנסוע למזריטש משום כבוד רבו, אך גם לא הוסיף לנסוע אל רבו רבי אליהו. בשנותיו האחרונות כשנכנסו אצלו אנשים ביקש שלא ידברו בביתו אודות שום איש.

נפטר באלטונה בכ"ו בחשון תקס"ד.

מחיבוריו

תורת יקותיאל יו"ד,  
מרפא לשון, על הלכות לשון הרע, 
שו"ת ושב הכהן, 
שאלת הכהנים תורה, על סדר קדשים,  
דעת קדושים, דרושים שונים, 
מרפא לנפש. פירוש לחובת הלבבות של ר' בחיי
תוכחת מוסר.
ועוד כתבים שונים שנשארו בכתב יד.

בניו וחתניו

בנו, רבי צבי הירש כ"ץ, אב"ד ור"מ קראטשין
חתנו, רבי צבי הירש, אב"ד פוזנן ופיורדא (בן רבי אברהם) - נפטר בחייו
חתנו, רבי יחיאל מיכל שפייאר, אב"ד ור"מ גלהויזין ומדינת מערהאלץ ואגפיה

מצאצאיו

גבריאל ריסר
הרב ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים")
משפחת כ"ץ-כהן
הרב יואל כהן
הרב דוד יהודה אריה לייב כהן, "הרב הנזיר"

תלמידיו

רבי חיים מוולוז'ין.
רבי זלמן מוולוז'ין.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן