רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן (תס"ג, 1703 - כ"ב באב תקל"ג, 11 באוגוסט 1773), תלמידו וחבירו של הבעל שם טוב וממנהיגי תנועת החסידות, מייסד חסידות פרמישלאן ואבי שושלות קאליש ונדבורנה.
נולד בפרמישלאן בשנת תס"ג, לבת שבע ולרבי יעקב "תם" מפרמישלאן-קולומייא. בצעירותו עסק במסחר והגויים היו קוראים לו "מאיר הנאמן", בהיותו כבן 35 עזב את כל עסקיו וישב בבית המדרש וחסידים החלו נוהרים אליו. היה מראשוני תלמידיו וחבריו של הבעש"ט ועל פי המסופר, עזר לו להכניע את שרידי כת הפרנקיסטים בלבוב. לאחר פטירת הבעל שם טוב החל לנהל עדה עצמאית בפרמישלאן. שהה תקופה מסוימת אצל תלמידו רבי שבתי מראשקוב שם שימש כמלמד.
נפטר ב-כ"ב באב תקל"ג ונקבר בעירו פרמישלאן. בנו רבי אהרן אריה לייב מילא את מקומו בפרמישלאן.
בשנות ה-2000 אותרה מצבתו בבית החיים בפרמישלאן, על ידי ישראל מאיר גבאי - יושב-ראש ועד אהלי צדיקים והוקמה בפתח בית הקברות.
על השלט נכתב:
מקום קדוש
בית החיים העתיק דק"ק פרמישלן
ובו נטמן הרה"ק
רבי מאיר הגדול
בן רבי יעקב מפרמישלן
נלב"ע כא אב תקל"ג לפ"ק
זיע"א
חיבר ספר בשם "יאיר אור", העוסק בקבלה, והוא נמצא עדיין בכתב-יד ואסר להדפיסו.
עליו נכתב הספר "אספקלריה המאירה" 2 כרכים משנת תשנ"ז מאת הסופר מרדכי גרליץ.
בניו
אחיו
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. אמן