רבי יהושע פלק

רבי יהושע פלק (וולק) בן אלכסנדר הכהן (ה'שט"ו, 1555 בערך - י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה ממפרשי הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים. מכונה בדרך כלל על שם פירושיו, פרישה ודרישה או סמ"ע.

חייו

נולד בקראקא שבפולין. היה תלמידם של המהרש"ל והרמ"א, והוא מביא מדבריהם בחיבוריו. התעניין גם בתורת הקבלה, פילוסופיה ואסטרונומיה, וחיבר חיבורים בעניינים אלו, שלא הודפסו.

עמד בראשות ישיבה עם תלמידים רבים. רבים מתלמידיו כיהנו לאחר מכן כראשי ישיבות, אב"ד, דיינים ומנהיגי קהילות, עד שבנו מעיד שכמעט שלא נמצאה קהילה ברחבי פולין שלא שימש בה אחד מתלמידיו. חותנו, ישראל איידלס, היה עשיר ובנה עבורו בית, בו התגוררו הוא ותלמידיו ושם חיבר את ספריו. ספריו העיקריים נקראו בשם הכולל "בית ישראל" לכבוד חותנו.

נפטר בלבוב. הניח אחריו שלושה בנים, אלכסנדר סנדר, יוסף יוזפא ומשה. אשתו ביילא שהתפרסמה כצדיקה וכמלומדת עלתה לארץ ישראל לאחר פטירתו.

חיבוריו

בית ישראל
חיבר ספר בית ישראל על הטור והשולחן ערוך, הכולל ארבעה חלקים. שלושה מהם על הטור: "דרישה" ו"פרישה" והגהות. חלק הדרישה כולל פלפולים בדברי הטור, וחלק הפרישה כולל פירושים פשוטים יותר בדברי הטור. החיבור נדפס לראשונה יחד עם הטור במהדורת לובלין בשנת ה'שצ"ה -ה'שצ"ח (1635–1638). בהוצאה זו נדפסו רק החלקים יורה דעה ואבן העזר. הפירוש נדפס אחר כך ברוב ההוצאות של הטורים.

החלק השלישי של החיבור הוא "הגהות דרישה ופרישה" על הטור, הכולל חידושי דינים שנערכו כהערות על ה"דרכי משה". המדפיס במהדורת דירנפורט (אנ') 1796-1790 כותב כי "הגהות דרישה ופרישה" על טור חושן משפט העתיק "מכתיבת ידו" של המחבר. ונעלם ממנו שהספר בשלימותו נדפס בטורים בהוצאת פרנקפורט דמיין תע"ב-תע"ו. החיבורים הללו נדפסו אחר כך ברוב ההוצאות הבאות של הטור. בשער לספר ארץ החיים לנכדו של הסמ"ע, הרב אברהם חיים בן שמואל פיבוש, נכתב שההגהות נכתבו על ידי בנו של הסמ"ע- הרב יוסף (יוזפא) (דפוס פיעטרקוב שנת תרצ"א).

סמ"ע

החלק הרביעי מסדרת "בית ישראל" הוא החיבור "ספר מאירת עיניים" על שולחן ערוך חלק חושן משפט, המכונה בקיצור "סמ"ע". מטרת החיבור היא לפרש את דברי השולחן ערוך והרמ"א, למצוא את המקורות להלכותיהם, ולהוסיף דינים חדשים. רבי יהושע מסר את חיבורו להדפסה בבית הדפוס של ר' משה כ"ץ בפראג (Prague), ולפני שהמדפיסים החלו בעבודתם נפטר המחבר, ובצוואתו ביקש שיתמידו בלימוד חיבוריו וידפיסו אותם. הספר נדפס לראשונה בפראג בשנת ה'שע"ד - ה'שע"ה (1614), ומאז חזר ונדפס ברוב המהדורות של השולחן ערוך. בכוונתו של רבי יהושע היה לכתוב פירוש על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך הוא הספיק לכתוב רק על חלק חושן משפט.

נוספים
כמו כן חיבר קונטרס בכללי דיני תפיסה בספיקות. כמו כן חיבר קונטרס ובו ביאר ענייני איסורים שונים שהמון העם היו רגילים להיכשל בהם, מתוקף תפקידו כמפקח בבית הדין של ועד ארבע הארצות, ובפרט באיסור ריבית. הקונטרס יצא לאור בזולצבך  בשנת ה'תנ"ב (1692). הקונטרס חזר ונדפס לאחר מכן פעמים נוספות.

חיבר גם חידושים על ארבע עשרה מסכתות מתוך התלמוד, שנשרפו בלבוב בחייו. כמו כן חיבר ספר דרשות וספר ביאורים על רש"י על התורה, וספר גדול של שו"ת, ואלו נשרפו שנתיים אחרי פטירתו, יחד עם הגהות רבות שרשם בשולי כל הספרים שלמד בהם.

תלמידיו

בין תלמידיו הידועים נמנים:

הרב ישעיה הלוי הורוביץ, בעל השל"ה.
הרב יהושע בן יוסף מקראקא (הרב יהושע העשיל), בעל "מגיני שלמה".
הרב אברהם רפפורט, בעל "איתן האזרחי".
הרב יששכר בר איילנבורג, בעל שו"ת באר שבע.
הרב פנחס הורביץ אב"ד פולדא.
הרב לייב רופא אב"ד וינה.
הרב מאיר הכהן, אביו של הש"ך.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן