רבי חיים מוולוזין

תולדות חייו

רבי חיים הוא בנם של יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה בוולוז'ין ורבקה, בת רבי יוסף רפפורט, בנו של רבי שמחה הכהן רפפורט. בצעירותו למד תחילה במשך שנתיים אצל הרב רפאל זיסקינד מהמבורג שהיה רבה של מינסק, ואחר כך אצל השאגת אריה, שהיה רב העיירה באותה עת. מגיל 19 התחיל ללמוד אצל הגאון מווילנה (הגר"א). בהסכמתו ובברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה. בגר"א הוא ראה גדול שלא היה כמותו כמה דורות, עד שאפילו בהתייחסות הציבורית אליו כממשיך דרכו ראה פגיעה בגאון. עם זאת, בתגובתו לחסידות היה מתון מרבו (ראו להלן).

החל לשמש כרבה של וולוז'ין ככל הנראה בשנת ה'תקל"ד (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד מותו. בראשית המאה ה-19, לאחר פטירת רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא בשנת ה'תקס"ב, במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן לימוד התורה והישיבות.

ב"קול הקורא להקמת הישיבה", כתב בענווה כי אינו ראוי להיחשב כתלמידו של הגאון מווילנה: "ואנוכי שמעתי שנקרא עלי שם רבנו הגדול וכו', וזכיתי להיקרא בשמו הטוב עלי לומר תלמידו, וראיתי חובה לעצמי להודיע בישראל נאמנה וכו', שכל האומר כן אינו אלא טועה גמור וכו'. ובמקצת הימים אשר זכיתי לשמש אותו, לא זכיתי ממנו אלא לידע צורתא דשמעתא אחר יגיעה."

בהקדמה לביאור הגר"א על שולחן ערוך חלק אורח-חיים, מונים בני הגר"א, רבי יהודה לייב ורבי אברהם, את ר' חיים כראש וראשון לתלמידי הגר"א.

ספרו הידוע ביותר הוא "נפש החיים", המהווה מניפסט תיאוסופי של האידאולוגיה המתנגדת לחסידות ומדגיש את לימוד התורה כריטואל דתי-תיאורגי והאמצעי היחיד לדבקות באל.

חלקו ביוזמת עליית תלמידי הגר"א ב-1808 אינו ברור דיו. קיימת עדות מאוחרת של ר' אריה נאמן על-פיה ר' חיים הגה ויזם את העלייה שבראשה עמדו ר' ישראל ור' מנחם מנדל משקלוב. ר' חיים לא עלה לארץ ישראל בעצמו אך סייע רבות לעולים. הוא שימש כסמכות הרבנית של ארגון רוזני וילנה, שתמך כלכלית בפרושים, היהודים הליטאים-אשכנזים בארץ ישראל, באמצעות כספי החלוקה והקמת "כולל הפרושים הכללי "אדרת אליהו" ואף היה הסמכות העליונה לניהול ענייניהם. כתוצאה מכך הייתה לו השפעה רבה על התוויית המדיניות של היישוב הישן בירושלים.

הוא נפטר בי"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821, ונקבר בוולוז'ין. על מצבת קברו נכתב באקרוסטיכון על שמו:

חכמת תלמוד בבלי ובינת תלמוד ירושלמי, מקור חיים
יופי זוהר הקבלה, ותפארת זיו האגדות, בחרו בחיים
יראת ה' טהורה, עצה ותושיה וגבורה, חלקם בחיים
מסתרי מדרשי רבים, ומטמוני דעת אלקים, מצא חיים

בבית תלמודו ומדרשו, ובין תלמידיו, יודעי ארחות חיים
נהי ובי ומספד, כי עלה מהם, נפש החיים

יללה והגה והי בכל אשר בו רוח חיים
צעקת אראלים, נשבע רוח ה', נשא רוח חיים
חסד ואמת וצדקה, מרום לפניו הלכו בארצות החיים
קדושה וענוה צדק, קצוי ארץ מלאה דרך חיים

זורח הוא שם, אל מקומו שואף, עץ החיים
לקח אותו ה' לראות בטוב ה' בארץ החיים

אשר הונף ואשר הורם, עטרת ראשנו, רוח אפנו, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, הגאון הגדול, הי חסיד הי ענו
כקש"ת מרנא חיים נ"ע האב"ד ור"מ דק"ק וואלאזין, אשר יצק מים חיים על ידי עיר וקדיש בשמיא, גאון האמתי, אור העולם, רבן של כל בני הגולה כקש"ת מרנא ורבהנא החסיד המפורסם מ' אליהו מווילנא, ואחי ראש אלפי ישראל הגאון וצדיק דמי לבר אלהין, קדוש יאמר לו, מ' ש. זלמן נ"ע
שבק לן חיים, יום ה' לסדר "ויהי בנסוע הארון", י"ד סיון, שנת "כל הכתוב לחיים" לפ"ק

משפחתו

בנו רבי איצלה מילא את מקומו כראש ישיבה בוולוז'ין אחריו והדפיס את ספרו "נפש החיים" בשנת תקפ"ד, 1824 (בהקדמת הספר ציין כי לצערו התאחר מלהדפיס את הספר ועקב כך שיכל את בנו כעונש משמים).

אחיו רבי זלמן היה ידוע כעילוי. תולדות חייו וחידושי תורתו פורסמו בספר "תולדות אדם". אח נוסף היה לו רבי יוסף משערשוב, נישא לבת הנגיד רבי דוד משערשוב.

בתו של ר' חיים, אסתר, נישאה לר' הלל פריד מגרודנא שלימד בישיבת וולוז'ין לצד חמיו; בתו רלקא נישאה לר' יוסף סולובייצ'יק אב"ד וילייאמפול וקובנה. בנם, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה רב העדה בקובנא (וכנראה אף בעיר ניסוויזש קודם לכן), ונכדם היה רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), אבי שושלת בית בריסק. בזיווג שני היא נישאה לרבי משה כהנא שפירא, ונכדם הוא רבי זלמן סנדר כהנא שפירא אבי רבי אברהם דוב כהנא שפירא רבה של קובנה ובעל הדבר אברהם. בתו של רבי משה מזיווגו הראשון נישאה לאחיה החורג יצחק זאב סולובייצ'יק, בנה של רלקא מזיווגה הראשון.

שיטתו בהלכה

רבי חיים הדגיש את חשיבות החשיבה העצמאית, גם במחיר מחלוקת על חכמים שקדמו לו, כפי שקיבל מרבו הגר"א.

זה דרכי מעודי אשר חנן ה' את דעתי לקיים מסברא דנפשאי דילן היא, ואף אם כן אמצא בספר בר מזלי' אנא, וכן אם אמצא בספר דרך אחרת, אשר דרכו ירט לנגדי, אין דרכי להביא דבריו ולסתור אותם והמעיין האמיתי יבחר דרך האמת כי בתורה דכתיב בה אמת, בלתי אל האמת עינינו. ברוך ה' אלקים אמת שומר הבטחתו אמת כי לא תשכח תורת אמת מפי זרע אמת.

— חוט המשולש, סוף סימן יא.

משנתו החינוכית

רבי חיים החשיב את לימוד הבקיאות. הוא דרש לימוד פשוט, והתנגד לפירושים מפולפלים. העריך את חשיבות החזרות בלימוד ואמר שעל ידי ריבוי חזרות יתורצו שאלות רבות. לאדם המתקשה בלימודו הציע ללמוד במתינות ומתוך שמחה וכתב שבלימוד כזה יכול להשיג בזמן מועט מה שבלא מתינות ישיג בשעות רבות.

רבי חיים המליץ על לימוד הספר מסילת ישרים, החשיב מאוד את לימוד התורה, טען כי הוא סוד הקיום היהודי; במידה מסוימת, לשיטתו, ללימוד התורה עדיפות על כל דבר אחר, כולל תפילה וגמילות חסדים, ולעיתים אף הצלת נפשות. על יחסו ללימוד התורה ניתן לראות ב"נפש החיים" בשער הרביעי.

בהקדמה לספר "נפש החיים" כותב בנו רבי יצחק מוולוז'ין על חינוכו של אביו להשתתף בצער כל אחד ואחד מישראל.

יחסו לחסידות

בניגוד להגר"א, היה רבי חיים מתון ביחסו לתנועת החסידות. את התנגדותו לחסידות לא ביטא בחרמות, אלא בכתיבת ספרו "נפש החיים", שבו העמיד את תלמוד התורה כתחליף לדבקות החסידית

את אחד מקרוביו שנטה לחסידות השביע בפני בית דין על שלושה דברים (ייתכן שאותם ראה כעיקר חסרונות החסידות)

• שיקפיד על דקדוק הלכה.
• שלימוד גמרא יהיה בשבילו העיקר החשוב.
• שלא יבזה את הגר"א (שהיה מגדולי המתנגדים לחסידות).

בקרב חסידות חב"ד יש הסוברים שראה את ספר התניא ועוד תורות חסידיות, וקיבל את שיטת "הצמצום אינו כפשוטו". לעומת זאת, לדעת הרב יוסף זוסמן והרב צבי אינפלד שיטתו הקבלית מבוססת על דברי רבו הגר"א ומנוגדת לחסידות.

ספריו

• נפש החיים - ספר בארבעה שערים בנושאים אמוניים. השער הראשון מדבר על האחריות המוטלת על כתפי האדם, בשל כוח היצירה העצום שהוא ניחן בו, ויכולתו לפעול גם בעולמות העליונים. השער השני מדבר בענייני תפילה ופעולותיה בעולמות העליונים, השער השלישי מדבר בענייני קבלה ובעשר הספירות. והשער הרביעי המפורסם ביותר (המודפס אף כקונטרס נפרד) מדבר על חשיבות התורה, לימודה ולומדיה.
• רוח חיים - פירוש על מסכת אבות, בפירוש זה מביא אף מדברי אחיו רבי זלמן

שו"ת חוט המשולש - תשובות של ר' חיים מוולוז'ין, חתנו ונכדו, וילנא, 1882, מהדורה ראשונה

• חוט המשולש - ליקוטי שאלות ותשובות בנושאים שונים. מכתביהם של רבי חיים מוולוז'ין, חתנו ר' הלל פריד ונכדו ר' אליעזר יצחק פריד.
• זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. אמן