הרב מאיר בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר (בכתיב יידי: בראנדסדארפער, כונה גם ר' מאַיֵיר) (כ"ה באלול ה'תרצ"ד - כ' באייר ה'תשס"ט, 5 בספטמבר 1934 - 14 במאי 2009) היה דיין, פוסק ומוהל, רב קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר הבד"ץ של העדה החרדית.
ביוגרפיה
נולד באנטוורפן שבבלגיה לרבי שלמה ולפרומט בת הרב ישכר שלמה טייכטל, בעל "שו"ת משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה".
עם כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית, באייר ה'ת"ש (מאי 1940), ברחה משפחתו לצרפת. בעת הגעתם לפריז הוברר כי מאיר לקה בשחפת. הוא נשלח למרכז רפואי בשווייץ שהתמחה בטיפול במחלה, שם שהה תשעה חודשים ולאחר מכן חזר למשפחתו בצרפת.
בשנת ה'תש"ה - (1945), עלה לישראל עם הוריו, ששוכנו בתחילה במחנה המעצר בעתלית. משם עברה המשפחה לקיבוץ חפץ חיים. בשנת ה'תש"ו עברה המשפחה לשכונת בתי אונגרין שבירושלים, שם התקרב אביו לרבי אהרן ראטה. הרב ראטה קירב גם את מאיר הצעיר ובגיל שתים עשרה אמר כי "עתיד ילד זה להאיר עיניהם של ישראל בירושלים עיר הקודש". עם פטירתו של רבי אהרן והתפלגותה של חבורת שומרי אמונים, הצטרף אביו לחסידות תולדות אהרן.
לאחר גיל בר מצווה החל ללמוד בישיבת בית יוסף צבי דושינסקיא. כחברותא שימש לו הרב משה הלברשטאם, עמו נסמך להוראה בשנת ה'תש"ך על ידי הרב פנחס אפשטיין, ראב"ד "העדה החרדית". לאחר מכן למדו השניים בצוותא בישיבת בית אברהם של חסידות סלונים.
נישא לברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי, מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו של ד"ר משה וולך.
לאחר נישואיו למד בישיבת מיר, בחבורה של הרב משה יהושע לנדא והרב מנדל אטיק, ובהמשך בכולל תרביצ"א של חסידות דושינסקיא, שבו השלים את לימודי הרבנות והדיינות.
רבותיו בפסיקת הלכה, שאף סמכוהו להוראה, היו הרב משה אריה פריינד, הרב שמואל הלוי וואזנר והרב יששכר דב גולדשטיין ראש כולל שומרי החומות. רבו המובהק היה הרב אברהם הערש כהן. התכתב רבות עם הרב שלמה זלמן אוירבך.
במקביל לתפקידו כרב קהילת תולדות אברהם יצחק נהג להגיע להרב יעקב אריה מיליקובסקי אותו החשיב לרבו.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.