רבי האי גאון

רבי האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא. בנו של רב שרירא גאון. ענה אלפי תשובות על שאלות שנשלחו אליו על ידי יהודים ברחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה, בכל תחומי היהדות

ייחוסו

רב האי היה בנו של רב שרירא גאון, ראש ישיבת פומבדיתא. הם היו ממשפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו שלא הסכימו עם ההנהגה העריצה של ראש הגולה עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו, רב שרירא, סבו רב חנניה ואבי סבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא.

חייו

עוד בצעירותו עזר רב האי לאביו בהנהלת הישיבה. אביו הזכירו בכמה מאגרותיו וקרא לו "האי בנהאינו". בשנת 986, ד'תשמ"ו, התמנה רב האי לאב בית הדין של ישיבת פומבדיתא (המשרה השנייה בחשיבותה, אחרי ראש הישיבה = הגאון), ולמעשה שימש בגאונות יחד עם רב שרירא, אביו הקשיש. 20 שנה מאוחר יותר, כאשר מת אביו בגיל 100, התמנה רב האי לגאון (בשנת 1006, ד'תשס"ו). באותה שבת שמת רב שרירא קראו בתורה בפרשת פינחס "יפקד ה' אלוהי הרוחות לכל בשר", וקראו את ההפטרה "ויקרבו ימי דוד למות", ובמקום לקרוא "ושלמה ישב על כיסא דוד אביו, ותכון מלכותו מאד" אמרו "והאי ישב על כיסא שרירא אביו ותכון מלכותו מאד". רב האי התחתן עם בתו של גאון ישיבת סורא, רב שמואל בן חפני, ולא נולדו לו בנים (אם כי במקורות מסוימים מוזכר בנו "ר' יוסף מרומי"

ההלשנה

בשנותיו האחרונות של אביו, הלשינו יהודים על רב שרירא ורב האי לפני הח'ליפה אל-כדיר על קשרים עם יושבי הארצות האויבות לערבים והיו במלחמות נגדם כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד וביזנטיון (ביזנץ). לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, וכן בין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושו"ת. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר זוכה רב האי אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא שחלה ונפטר לאחר 8 שנים. ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.

גדלותו והרמת קרן ישיבת פומבדיתא

ההתפוררות של המרכז היהודי בבבל התחיל כמאה שנה לפני שעלה רב האי לגאונות, ורק בזכותו ובזכות אביו הישיבה נשארה מרכזית ומשפיעה עוד כ-140 שנה. רב האי נחשב כמי ששיקם את ישיבת פומבדיתא והעניק לה מרכזיות וחשיבות בעולם הישיבות.

בפומבדיתא ישבו תלמידים מכל ארצות אירופה, אסיה ואפריקה: מהאימפריה הביזנטית, מאיטליה, מספרד, ממצרים ומעוד ארצות. גם ר' שלמה בר יהודה, ראש ישיבת ירושלים, שלח את בניו ללמוד תורה בפומבדיתא. על כך כתב ר' שמואל הנגיד בקינתו:

ואם הלך ואין לו בן ביום הלכו לתחתיה,
ילדים לו בכל ארץ ערבית ואדומיה.
רבנים וחכמים מכל רחבי תבל פנו אליו בשאלות: רבי שמואל הנגיד מספרד, רב יעקב בר נסים ובנו נסים בן יעקב מקירואן, רב אלחנן בן שמריה מפוסטט, רבי משולם בן קלונימוס מלוקא, חכמי קאבס, מצרים, ירושלים, ועוד. רב האי היה בקשר מכתבים עם הקהילות הקרובות והרחוקות והייתה לו השפעה גדולה עליהם.

רב האי נחשב מנהיג הדור, "אביהם של ישראל", "מכובד בעיני קרובים ורחוקים". הדורות הבאים אחריו קראו לו "הגאון" (בה' הידיעה). הוא היה בקיא בספרות הערבית, ופעם אחת התווכח עם "חכמי ישמעאל ולא יכלו לענות אותו, כי נבהלו מפני חכמתו... ונצחם בראיותיו". רבי שמואל הנגיד מעיד עליו בקינתו ש"אחז בכל חכמה יפהפייה". הרמב"ם הגדיר אותו "אחרון הגאונים בזמן וראשון שבהם לחשיבות".

דעותיו בקשר לנסים ואגדות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
בכל הנוגע לניסים, יצא רב האי גאון חוצץ נגד אותם חכמים שטענו כי ניסים נעשים רק לנביאים. הוא טען כי ניסים נעשים גם לצדיקים ולא רק לנביאים

כשצמח מר רב שמואל גאון זכרונו לברכה וכיוצא בו, שהרבו לקרוא בספרי הפילוסופים שאומרים אין המראות הללו נראות אלא לנביאים ולא יעשה נס כזה אלא לנביא. ומכחישים בכל מעשה שנאמר כי נעשה בו נס לצדיקים ואמרו כי אין זה הלכה... ואנו סוברים כי הקב"ה עושה ניסים לצדיקים ונפלאות, ומראה להם היכליו

— רב האי גאון, מובא ב"מדיטציה וקבלה", הרב אריה קפלן
על שאלתם של חכמי קירואן בעניין אמונה במעשיות מופת עממיים, אמר: "כל אלה וכיוצא בהם דברים בטלים הם".

רב האי רצה לקרב את אגדות התלמוד אל השכל. על הרבה אגדות כתב שנאמרו במשל או בדרך גוזמא, אף על פי שדעתו היא שהקב"ה עושה נסים לצדיקים, כתב שכמה מהנפלאות באגדה נראו למספרים בחלום או שהם ראו את הדברים בראיית הלב ולא בראיית העין ממש. כמה דברים השתדל לפרש בדרך הטבע והשתדל להרחיק את הגשמיות של הקב"ה המצויה בכמה אגדות – כי הקב"ה "אין לפניו לא שחוק ולא בכי, לא אנחה ולא דמעות". על מה שמתנגד לדבריו אלו כתב: "דבר זה הוא אגדה, ועליו ועל כל הדומה לו אמרו חכמים: אין סומכין על דברי אגדה."

על האגדה על ארבעה שנכנסו לפרדס, כתב:
דעו כי אנו מעודנו אין דרכנו לחפות על דבר, ולפרש אותו שלא מדעת מי שאָמַרו, כדרך שאחרים עושים, והרי אנו מפרשים לך דעתו של תנא זה ותוכן כוונתו ואמתת מה שהיה סבור, ואין אנו ערבים עכשיו שהדברים הלכה. ודאי משניות (כוונתו למאמרי האמוראים) הרבה יש שאינן הלכה.

רב האי אמנם האמין בקיומם של שדים ורוחות, אך אחז כי נתמעטו מאוד כבר בימיו. בעניין בעלת האוב ושאול אמר רב האי – שה' החיה את שמואל כדי לספר לשאול את מה שעומד לקרות לו.

פסיקת ההלכה

עיקר גדולתו של רב האי הייתה בהלכה. הוא לא חיבר ספר הלכות אחד לכל דיני התלמוד, אלא הקדיש לכל נושא חיבור מיוחד. ספריו מצטיינים בעומקם, בבהירותם ובסדרם.

בספרו "המקח והממכר" רב האי מקיף את הנושא מכל צדדיו, מנתח את ההלכות ומסדר אותן בצורה מושלמת. בנוגע לתשובותיו בדינים שבין אדם לחברו צריך להביא את מה שכתב רב האי על עצמו:

סברתנו שלנו (שלי) ושל אבי מורי ז"ל ידוע בדינים מעולם, ללכת אחרי אומדן, ואנו מדייקים תמיד אחרי עיקר מעשים, שלא יהיו בהם מרמה וגזל ועוול, וללכת אחרי אמת ויושר, ולגלות כל מעשים ולהורות לאמיתן של דברים.
בין הגאונים אף אחד לא מתקרב לכמות תשובותיו: רב האי כתב אלפי תשובות (חלקן אבדו). עוד בחיי רב שרירא אביו רב האי השתתף איתו בכתיבת תשובות לשואלים. תשובותיו של רב האי מגיעות לשליש מתשובות הגאונים שיש בידינו, שנשלחו משתי הישיבות בבבל במשך 400 שנה. רוב תשובותיו מצטיינות בכך שהן מקיפות את הנושא שעליו הוא דן הרבה יותר מתשובות שאר הגאונים. תשובותיו נכתבו בעברית, בארמית ובערבית. מנהגו היה לכתוב את התשובה בשפה בה נשאלה השאלה.

תשובותיו של רב האי עוסקות במקרא, במשנה, בתלמוד, בהלכה, באגדה, בדיני ממונות, בדיני אישות, באמונות, בדעות, בענייני תפילה ובית כנסת ובכל הנוגע לחיי הציבור ולחיי היחיד.

כתביו

שִׁירֵי מוּסַר הַשְׂכֵּל לרב האי הגאון מאת משׁה יחזקאל בר' דוד פֿאָגעל, 1895 ורשה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 3
פירוש לתלמוד
"משפטי שבועות".
"ספר המקח והממכר".
"ספר המשכון".
"ספר משפט התנאים".
"ספר משפטי הלוואות".
"ספר מוסר הדיינים".
"ספר באיסור והיתר".
"הלכות תפילין".
"הלכות שחיטה".
"פירושים לכתבי הקודש".
כְּתַאבּ אלְחַאוִי ("ספר המאסף") - על כל הצירופים האפשריים מאותיותיו של כל שורש וביאורם.
ספר בניקוד לשון הקודש.
סידור תפילות
פיוטים. ביניהם: שמע קולי.
ועוד.

משיריו:

ואם תוליד לך בנים ובנות
בכל עת יסרם, אכן בחנוֹת
קנה להם בכל כחך ספרים
ושים להם מלמד מנעורים
והענק תעניק לרב בהונך
אשר תתן ושתעניק לבניך
ודע כי קרנך בהם תרומם
ושלום לך יהיה עקב שלומם.

תלמידיו

היו לו תלמידים רבים מארצות שונות ולא רק מבבל (בנוסף על התלמידים שלמדו אצלו בבבל, למדו הרבה תלמידים מפי כתביו והריצו אליו שאלותיהם, ולמדו הרבה גם מחיבוריו ומתשובותיו שהשיב לחכמים אחרים), ובהם:

רבי יעקב בן נסים ובנו רב נסים בן יעקב (ועל ידו רבי שמואל הנגיד בספרד)
רב חננאל בן חושיאל
ר' אלחנן בן שמריה
ר' יצחק בן יהודה
ר' בהלול בן יוסף
ר' אברהם בן יצחק אבן אוראי
ר' אברהם בן משה אבן גאמע ואחרים ממשפחת אבן גאמע אבות ר' שמואל בעל התוספות לספר הערוך
ר' יוסף בן ברכיה מקירואן
ר' יוסף בן עמרם מסנלמאסה
ר' מצליח דיין מסיציליא
ר' משה בן יצחק מערבי
ר' משולם בן קלונימוס מלוקא
ר' שמואל בן אברהם תאהרתי
בני בצרה
בני ואדי אלקרי
חכמי ירושלים
חכמי מצרים
התלמידים מקסטנטינא
חכמי קאבס

מותו

רב האי מת כשהוא זקן ושׂבע ימים בגיל 99, בשביעי של פסח בשנת ד'תשצ"ח (1038). על מותו כתב ר' שמואל הנגיד קינה גדולה, ור' שלמה אבן גבירול חיבר 4 שירי מספד. אחד משירי המספד של ר' שלמה בן גבירול:

בְּכוּ עַמִי וְחִגְרוּ שַׂק וְחֶבֶל
וְשִׁבְרוּ כָל כְּלֵי כִנּוֹר וְנֵבֶל
לְרַב הַאיי אֲדוֹנֵנוּ אֲשֶׁר מֵת,
פְּלֵיטָה נִשְׁאֲרָה לָנוּ בְּתֵבֵל.
לְמִי נִבְכֶּה וְנָנוּד בַּתְּחִלָּה
וְעַל מִי נַעֲשֶׂה מִסְפֵּד וְאֵבֶל?
הֲלָאָרוֹן אֲשֶׁר נִגְנַז בְּצִיּוֹן –
וְאִם לָזֶה אֲשֶׁר נִגְנַז בְּבָבֶל?

— "בכו עמי", שלמה אבן גבירול, מפרויקט בן יהודה
עם מותו של רב האי נגמרה תקופת הגאונים:

נִגְדְּעָה קֶרֶן עֲדִינָה (בבל) –

הִיא גְבֶרֶת כָּל מְדִינָה
— "נגדעה קרן עדינה", שלמה אבן גבירול, פרויקט בן יהודה
ובלשון הנגיד:

נשוו בני בבל ואפריקי ואספמיא

על פי המסורת נקבר בבית העלמין העתיק בצפת סמוך למערת הינוקא, לעומת זאת קיימות מספר דעות נוספות האומרות שנקבר בהר סיני או בבבל.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.