רבי אליעזר בן נתן

קורות חייו

על קורות חייו של רבי אליעזר בן נתן ידוע לנו רק מעט, מתוך הנאמר בחיבוריו ובחיבורי תלמידיו. מהתאריכים המצוינים בחיבורו "אבן העזר" אנו למדים כי הוא פעל במחצית הראשונה של המאה ה-12 לספירה. תאריך לידתו משוער בקירוב לשנת ד'תת"נ (1090), ככל הנראה במיינץ שבגרמניה, היכן ששהה ופעל בבגרותו.

כיהן כראש ישיבה באשכנז (גרמניה), ועמד בקשרי מכתבים עם רבי מאיר בן שמואל, עם רבנו תם ועם הרשב"ם, ואף חתם עמהם על תקנות. תקופת מה מחייו אף שהה בבוהמיה.

בילדותו התרחש מסע הצלב הראשון. בעקבותיו הוא חיבר קינות על גזירות תתנ"ו, יוצרות, סליחה ופיוטים. הוא גם כתב ספר על ההיסטוריה של הרדיפות נגד היהודים בעת מסע הצלב. הסופר מביע שנאה רבה לנוצרים שביצעו את הטבח והוא מנסה להתמודד עם השאלה הפילוסופית כיצד התאפשר על ידי האל טבח כה גדול ביהודים. הספר פורסם במאה ה-19 על ידי אהרן ילינק ואחר כך תורגם לגרמנית על ידי אדולף נויבאור.

משפחתו

חותנו היה רבי אליקים בן יוסף ממגנצא (מיינץ), תלמיד חבר של רש"י. בין חתניו ניתן למצוא את רבי שמואל בן נטרונאי (הרשב"ט), ורבי יואל הלוי (אביו של הראבי"ה). ובין קרוביו את ר' שמריה בר' מרדכי, שהיה תלמידו של ר' יצחק בר' אשר הלוי. נכדו הוא הראבי"ה שהיה גם תלמידו. אחיו הוא רבי יהודה בן נתן (הריב"ן).

רבי אשר בן יחיאל (הרא"ש) מייחס את עצמו בחיבורו כצאצא של רבי אלעזר בן נתן, (נכדו או נינו של רבי אליעזר בן נתן, דרך בן בתו) .. אולם אפטוביצר טוען שזיהוי זה כנראה אינו נכון.

חיבוריו

חיבורו הגדול הוא "אבן העזר", הקרוי גם "צפנת פענח" (קיצורו של החיבור קרוי "אבן הראשה"). החיבור הודפס לראשונה מכתב יד לאחר 500 שנה, בשנת ה'ש"ע (1610) בפראג. מהדורות נוספות הודפסו לאחר מכן בירושלים (תרע"ה 1915) ובשימלוי שבטרנסילבניה (תרפ"ו 1926) בתוספת הערות והגהות של ראב"ד שימלוי, הרב שלמה זלמן אהרנרייך.

חיבורים נוספים שחיבר הם: "סדור עם פירוש הראב"ן", "קובץ מנהגים", ופירוש למדרש ההלכה "ספרי".

פרופ' אברהם גרוסמן טוען כי החיבור "סידור רבינו שלמה" המיוחס לרבנו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא - חברם של רבותיו של רש"י - חובר אף הוא על ידי רבי אליעזר בן נתן.

פיוטים

מבין הפיוטים שחבר:

יוצר, אופן וזולת לשבת שובה. נדפס במנהג אשכנז המערבי.
יוצר, אופן וזולת לשבת ברית מילה. נדפס במנהג אשכנז המערבי.
זולת "א-להים באזנינו שמענו", שאומרים במנהג אשכנז המערבי לשבת לפני שבועות ולשבת חזון. הזולת מדבר על גזירות תתנ"ו.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן