רבי ברוך הגר

קורות חייו

נולד לרב ישראל הגר בעל ה"אהבת ישראל" מויזניץ. נסמך לרבנות על ידי הרב מאיר אריק והרב אברהם מנחם מנדל שטיינברג. בשנת תרע"ד נישא להעני, בתו של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלז ממנה נולד לו בן. לאחר תקופה התגרש ובשנת תרפ"ד נישא בשנית לצירל בת רבי אליעזר ניסן הורוביץ מדז'יקוב-צפת (נינו של רבי נפתלי מרופשיץ), אלמנת הרב מרדכי יהודה אדלר.

בתרפ"ג (1923) נתמנה לרב בפוליען (חבל מרמורש), ובתרפ"ח (1928) לרב בקוצמן. מתרצ"ו (1936) שימש כרב בסירט. הרב ברוך היה רבה האחרון של העיירה סירט בבוקובינה, קודם שגירשו את תושביה היהודים לאוקראינה, בימי השואה. הקים את ישיבת "בית ישראל ותמכין דאורייתא" שבה למדו כ-50 תלמידים והתקיימו בה גם קורסים ללימוד מקצועות שונים לצורכי פרנסה. פעילותו הציבורית החלה עוד ברומניה במסגרת אגודת ישראל, כאשר בין השאר נסע לבוקרשט לפני השואה בראשות משלחת, כדי לדבר על לב הממשל הרומני במטרה שיבוטל האיסור על סגירת חנויות בשבתות. נסיעה ארוכה זו באמצע החורף עלתה לו בבריאותו והשפיעה במיוחד על ריאותיו. בעקבות כך נהג לנסוע מדי קיץ לעיר הקיט דאבוס שבשווייץ.

באוגוסט 1947 (קבלת הפנים הייתה בשבת, י"ג באב תש"ז) עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה. בתחילת שנות ה-50. הגה את הרעיון להקמת שכונה לחסידי סרט ויז'ניץ. בשנת 1952 החלו ההכנות להקמת השכונה. היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

נפטר בב' בחשון תשכ"ד (1963) ונקבר בחלקת אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. על שמו נקרא רחוב מקור ברוך בחיפה

משפחתו

• בנו הרב אליעזר - מילא את מקומו כאדמו"ר מסרט ויז'ניץ, עד פטירתו (כ' בתמוז תשע"ה), כיום ממלא מקומם נכדו - בנו הרב יעקב
• בנו הרב משה, שימש כראש הישיבה, נפטר ב-ט' אייר תשנ"ט
• בתו מרים (נפטרה כ"ד באייר תשע"ה) הייתה נשואה להרב אליהו שטרנבוך (נפטר כ"א בתמוז תשע"ז), דיין הקהילה החרדית באנטוורפן.
• בנו החורג הוא הרב נפתלי חיים אדלר, חתנו של אחיו, רבי חיים מאיר הגר.
• מאשתו הראשונה נולד לו בנו הבכור יחיאל מיכל יעקב (כ"א בניסן תרפ"ב, 1913 - י"ד באדר א' תשנ"ז, 1997) שכשעלה לארץ ב-1933 שינה את שמו לחלוץ-הגר. היה מקורב
• לחסידות ויזניץ ולחסידות בלז.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן